הקטנת הפערים בין הנהלים ליישומם

אילו נזקים גורמים הפערים בין הנהלים ליישומם?

כאשר הפערים בין הנהלים ליישומם הם נקודתיים ומקריים בלבד, הם מעלים במקצת את ההסתברות לאירועים חריגים, לפגיעה בתוצא הרפואי, לבזבוז משאבים, לפגיעה ברצף הטיפולי ובתיאום בין מטפלים וכדומה. לעומת זאת, פערים קבועים ושיטתיים בין הנהלים ליישומם בשטח גורמים לנזקים גדולים בהרבה. למשל: ההסתברות לאירועים חריגים גדלה משמעותית, מתעוררים מאבקים פנימיים ביחס לחלוקת האחריות לאירועים החריגים, נגרמת פגיעה במעמדם וחשיבותם של כל הנהלים בעיני הצוות, תדמיתו של המוסד הרפואי נפגעת, יכולת ההגנה המשפטית נפגעת ועוד.

איך מצמצמים את הפערים בין הנהלים לבין יישומם בשטח?

פערים חוזרים ונשנים בין הנהלים ליישומם בשטח מתרחשים בעיקר כאשר אין תיאום בין הנוהל לתשתיות ולמשאבים בשטח, יש סתירות בין הנהלים השונים, הנהלים אינם מעודכנים, ההנהלה מעבירה מסרים סותרים ביחס לנהלים וכו'. על כן צמצום הפערים מצריך, בין היתר:

• גיבוש נהלים בהתחשב במשאבים הקיימים ובנעשה בשטח.
• הימנעות מסתירות בין נהלים.
• עדכון הנהלים מעת לעת.
• הימנעות מגיבוש נהלים שיישומם מוטל בספק מלכתחילה.
• עידוד תקשורת פתוחה וכנה בין כל אנשי הצוות אודות רלוונטיות הנהלים, יעילותם, יתרונותיהם וחסרונותיהם, התאמתם לאופי העבודה המשתנה, לחידושים בשטח וכו'.
• העברת מסרים אחידים וקבועים ביחס ליישום הנהלים.

כיצד משתלבים הפערים בין הנהלים ליישומם בשטח, במודל האינטגרטיבי לניהול סיכונים ברפואה?

הקטנתם של הפערים השונים במוסדות הרפואיים - לרבות הקטנתם של הפערים בין הנהלים לבין יישומם בשטח - היא אחד מיעדי המודל האינטגרטיבי לניהול סיכונים ברפואה. יעד זה רלוונטי בעיקר להגשמתה של מטרתו העיקרית הראשונה של המודל - מניעת אירועים חריגים ברפואה.

יעד זה מושג בעיקר בעזרת ייעוץ פרואקטיבי לניהול סיכונים ברפואה - לרבות ייעוץ לגיבוש ולעדכון נהלים - והעברת הכשרות מודולריות לצוותים והנהלות. יחד עם זאת, מאחר ומדובר במודל אינטגרטיבי, משולב, הפועל באופן מחזורי לשיפור מתמיד, הרי שגם פעולות הנעשות בעקבות אירועים חריגים, תורמות אף הן להקטנת הפערים בין הנהלים לבין יישומם - לטובת למניעתם של אירועים חריגים דומים.