ועדות בדיקה, איכות ותחקירים

מה משותף לוועדת בדיקה, לוועדת בקרה ואיכות ולתחקיר?

ועדת בדיקה, ועדת בקרה ואיכות, תחקיר, שיחת הבהרה, תשאול, בירור וכו', הם כולם כלים חשובים בניהול סיכונים ברפואה, ולהם מאפיינים משותפים רבים, כגון:

מטרות משותפות:
לברר את נסיבותיו של אירוע חריג ברפואה או של שורה של אירועים חריגים, על מנת שניתן יהיה באופן יעיל למזער את נזקיהם של האירועים ולמקסם את התועלת שניתן להפיק מהם – ולמנוע אירועים נוספים.

חשיבות התזמון:
את בירור נסיבות האירועים החריגים ברפואה תמיד כדאי לעשות בסמוך ככל האפשר למועד האירועים או למועד גילויים. ככל שמתרחקים ממועד האירועים, קשה יותר לשחזר אותם, והאפשרויות למזער נזקים ולמקסם את התועלת הולכות ומצטמצמות.

הסוגיות המרכזיות:
בין אם מדובר בוועדת בדיקה, ועדת בקרה ואיכות, תחקיר או כל כלי בירור אחר, הסוגיות המרכזיות צריכות להיות גילוי הקשיים והאתגרים התהליכיים, המערכתיים והארגוניים – על מנת שניתן יהיה לשפר אותם. מאוד מומלץ להימנע מהאשמות אישיות. תהליכי בירור המתרכזים בהאשמות אישיות, פוגעים בעבודת ניהול הסיכונים, בטווח הקצר ובטווח הארוך.

פנימיים או חיצוניים:
לעיתים, היוזם לוועדת הבדיקה, ועדת הבקרה והאיכות, או התחקיר הוא המוסד הרפואי או היחידה הרפואית בהם אירעו האירועים החריגים, למשל: וועדת בדיקה פנימית של בית חולים; ולעיתים היוזם להם הוא חיצוני, כגון משרד הבריאות, או הארגון אליו שייך המוסד הרפואי, למשל:  ועדת בקרה ואיכות מטעם משרד הבריאות.  

זכויות המטופל:
בכל מקרה בו מתגלים במהלך הבירור ממצאים עובדתיים חדשים, הנוגעים למצבו של המטופל, לטיפול בו ולתוצאותיו, יש להביא אותם לידיעת המטופל – בין היתר, לטובת הטיפול העתידי במטופל.

זכויות המוזמנים למתן עדות:
קבלת זימון למתן עדות בפני ועדת בדיקה, ועדת בקרה ואיכות,  תחקיר, או כל בירור אחר לאחר אירוע חריג , מעוררת לעיתים קרובות חששות וחרדות של ממש בקרב המוזמנים – בכל הדרגות. לא אחת, מדובר בחששות לא ריאליים, הנובעים מהעדר ניסיון מוקדם ומהעדר הכנה נכונה. חששות אלו עלולים להביא לפגיעה באמון ובנכונות לשתף פעולה באופן מלא עם הבירור. על כן, בכל מקרה בו מוזמנים אנשי צוות או הנהלה למתן עדות, על חלקם באירוע רפואי חריג או על חלקם בטיפול באירוע, יש להעמיד אותם על זכותם לקבל ייעוץ וייצוג של עורך דין. מדובר בזכות יסוד, שאינה מתנגשת עם הצורך לברר את האירועים החריגים ברפואה, אלא משלימה אותו, הודות להכנה נכונה של המוזמנים, והפגת חששות מיותרים.

טיפול ותמיכה בנפגע השני ובמעגל השלישי:
שיתוף הפעולה מצד הצוותים וההנהלות בשטח, הוא תנאי חיוני לניהול הסיכונים, הן הפרואקטיביים והן הריאקטיביים ברפואה. על כן, הטיפול והתמיכה בנפגע השני ובמעגל השלישי הם תנאים לקיומו של בירור אמיתי ומעמיק של האירועים החריגים ברפואה.

מה ההבדלים בין ועדת בדיקה, ועדת בקרה ואיכות, ותחקיר?

לצד המאפיינים המשותפים קיימים הבדלים משמעותיים בין כלי הבירור השונים:

הסדרה בחקיקה:
מבין כל הכלים לבירור אירועים חריגים ברפואה, רק ועדות הבדיקה וועדות הבקרה והאיכות מוסדרות בחקיקה – בחוק זכויות החולה. בנוסף, עד היום, ניתנו לא מעט החלטות שיפוטיות, הנוגעות לזכויות ולחובות, הנובעות מוועדות אלו. שאר כלי הבירור הנפוצים, כגון התחקיר, אינם מוסדרים בחוק.

חיסיון משפטי:
קיימת שונות גדולה בין כלי הבירור השונים, בכל הנוגע לשאלה: מה חסוי ומה לא חסוי?  למשל: ביחס לוועדות הבדיקה, הפרוטוקולים של הוועדה חסויים, אך מסקנותיה יימסרו למטופל המעורב באירוע. למותר לציין, שכלי הבירור, שאינם מוסדרים בחוק, מעוררים שאלות מורכבות בנוגע לסוגיית החיסיון. 

מתודולוגיות בירור שונות:
לכל כלי בירור מתודולוגיית-בירור שונה, בהתאם לסוגיות אותן מבקשים לברר, הגורמים המעורבים בבירור, התוצרים המצופים מהבירור, היקף הבירור וכדומה.     

דגשים שונים:
קיימים הבדלים מהותיים בדגשים של כלי הבירור השונים. למשל: שיחות ההבהרה, בדרך כלל, מתמקדות בבירור מספר נקודות עובדתיות לא ברורות; וועדות בדיקה, מבקשות לברר את נסיבותיו של אירוע רפואי חריג אחד ספציפי; תחקיר, מבקש בדרך כלל לגלות את גורמי השורש לאירוע החריג, וכדומה.

אז מה עדיף, ועדת בדיקה, ועדת בקרה ואיכות או תחקיר?

תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. לפני שבוחרים כלי לבירור אירוע או אירועים חריגים ברפואה, יש לענות על מספר שאלות, למשל: מה היא מטרת הבירור? מדוע הבירור של מקרה או מקרים אלו חשוב יותר מבירורם של מקרים אחרים? מה אנחנו עדיין לא יודעים ומקווים לגלות הודות לבירור? עד כמה סוגיית החיסיון חשובה לנו? אילו גורמים אנו מבקשים לערב בבירור? ועוד. בהתאם לתשובות אלו ואחרות, ניתן לבחור בכלי הבירור המתאים ביותר. למשל: במידה ומבקשים לבחון תהליכי עבודה מסוימים  ולהסיק מסקנות רוחביות, מומלץ לשקול הקמת ועדת בקרה ואיכות. במידה וחסרים נתונים עובדתיים רבים אודות אירוע רפואי חריג ספציפי, ניתן לשקול הקמת ועדת בדיקה.

כמו לכל החלטה, המתקבלת לאחר אירוע רפואי חריג, גם לשאלה "כיצד לברר את האירוע החריג?" עשויות להיות השלכות ארוכות טווח. את חשיבות הבחירה בכלי הבירור המתאים, ניתן לסכם בפתגם הידוע -
סוף מעשה במחשבה תחילה.